פסק-דין בתיק ע"ר 32104-01-12

1.         הערעור הוא על החלטת כבוד השופטת תמר שרון-נתנאל, כרשמת (להלן: כב' הרשמת ) מיום 9/1/2012 בתיק ע"א 20099-11-11, לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור אותו מתשלום אגרה וכן נדחתה בקשתו לפטור אותו מהפקדת עירבון להוצאות המשיבה.

החיוב באגרה ובהפקדת עירבון הם בנוגע לערעור שהגיש המערער על פסק הדין של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת שושנה פיינסוד-כהן) בת"א 7677-05-08 מיום 19/5/11, במסגרתו נתקבלה בחלקה תביעת המערער לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים שאירעה ביום 16/12/05, עת נהג במכונית, שהייתה מבוטחת על ידי משיבה מס' 1.

2.         בפסק הדין בתביעת נזיקין, קבע בית משפט השלום כי למערער לא נותרה כול נכות נפשית הקשורה לתאונה, וזאת בהסתמך על חוות דעת רפואית של ד"ר פרדריק וויל, שמונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי.

בחוות הדעת ציין המומחה כי המערער בעל כוחות התמודדות חלשים מאד, כי סבל

מתסמונת חרדית לפני התאונה, בעקבות תאונות קודמות, ואולם התאונה הנדונה לא גרמה לו חבלה משמעותית ולא תוארה תגובה רגשית מסוג החמרה ב-6 החודשים לאחר התאונה, ולכן לא מצא המומחה קשר סיבתי בין התסמונת החרדית ממנה סובל המערער לבין התאונה .

למרות האמור, ותוך שבית משפט השלום ער לעובדה שאין בחוות הדעת של המומחה להכריע במחלוקת האמורה, קבע בית המשפט בהסתמך על כלל הראיות שהיו בפניו וכן בהסתמך עדותה של גב' דויטש שטיפלה אף היא במערער, כי " התובע ודאי סבל לתקופה מה, כתוצאה מן התאונה, מהתגברות של התסמינים החרדתים". בהסתמך על קביעה זו, פסק בית משפט קמא פיצוי למערער, בראש נזק של כאב וסבל, בסך של 5,000 ש"ח

בערעור שהוגש עתר המערער למינוי מומחה רפואי אחר, ולחלופין לפסוק לו פיצוי הולם, נוכח מצבו בעקבות התאונה.

במהלך הדיון, וכדי למנוע הצורך לדון בערעור, הועלתה הצעה שהיה בה כדי לסיים כלל המחלוקות. בהודעה שנתקבלה לתיק מטעם המשיבה, נדחתה ההצעה, לפיכך יש ליתן פסק דין בערעור שבפניי.

3.         הערעור בפני הוא כאמור, ערעור רשם בנושא פטור מאגרה ומהפקדת עירבון לכיסוי הוצאות המשיבה, אם הערעור יידחה. בנושא פטור מאגרה, קבעה כב' הרשמת כי על המערער לעמוד בשני תנאים מצטברים: עליו להראות שההליך מגלה עילה והתנאי השני, עליו להראות שאין לו יכולת כלכלית לשלם האגרה.

            בנוגע לפטור מהפקדת עירבון, הפנתה כב' הרשמת לתקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המעמידה שני שיקולים נוגדים: האחד, זכות הגישה לערכאות שיפוטיות, והשני, להבטיח את הוצאות הצד שכנגד, למקרה שהתביעה תדחה, כאשר במסגרת השיקול האחרון, יש מקום לשקול גם את סיכויי הערעור.

            מאחר שהוכח בפני כב' הרשמת כי המערער משתכר 5,000 ש"ח לחודש, נקבע שלא הוכח אי יכולת לעמוד בתשלום האגרה, ולאור המסקנה האמורה לא נדרשה לסיכויי הערעור. כמו כן דחתה הבקשה לפטור מהפקדת עירבון.

4.         בנושא חובת תשלום האגרה, אין לי אלא לאשר את החלטת כב' הרשמת, ודין הערעור בנושא זה להידחות, למעט מתן ארכה נוספת לתשלום האגרה.

לא כן בנוגע להפקדת ערובה. יש בדעתי לפטור את המערער מהפקדת עירבון, הן לאור הכנסתו הנמוכה והן לאור סיכויי ערעור סבירים ואף למעלה מכך.

ראשית, על פסיקת בימ"ש השלום, אין מחלוקת כי המערער  נפגע בתאונת דרכים, וכי סבל מתסמונת חרדתית טרם התאונה;

שנית, על-פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לא נשלל לחלוטין קשר בין התאונה לבין חבלה כלשהי ממנה סבל המערער. בחוות הדעת נכתב כי התאונה לא גרמה לו לחבלה משמעותית, משמע, חבלה מסוימת אכן נגרמה למערער;

ועוד, בית משפט קמא לא שלל החמרה במצבו עקב התאונה, לפחות לתקופת ביניים.

הפיצוי שניתן נמוך לכאורה באופן משמעותי, במיוחד לאור העובדה שקודם לתאונה זו, ועל אף שהמערער נפגע בתאונות קודמות, לא נקבעה למערער בעבר נכות נפשית.

בנסיבות אלה, אין מניעה לפטור אותו מהפקדת עירבון, וכך אני מורה.

5.         אשר על כן אני דוחה את הערעור בבקשה לפטור מתשלום אגרה, למעט מתן ארכה לתשלום אגרה, בתוך 30 ימים מהיום. אני מקבלת את הערעור בנושא העירבון, ומורה כי המערער פטור מהפקדתו.